פסק-דין בתיק תע"א 3161-08

1.         התובעת עבדה אצל הנתבעת בבית הספר האמריקאי, בשכונת דחית אל בריד, במזרח ירושלים מיום 1.9.07 ועד סיום עבודתה ביום 3.9.08.

2.         התובעת שימשה כמורה לערבית ועברית. הנתבעת היתה שבעת רצון מעבודתה והוצע לה להמשיך ללמד אף בשנה"ל שלאחריה - תשס"ט שהחלה ביום 1.9.08. התובעת ביקשה ללמוד לתואר שני באוניברסיטה העברית בשנה"ל תשס"ט. הלימודים היו קבועים ליום רביעי ובעטיים נבצר ממנה ללמד ביום זה. בסופו של דבר, בשל חוסר האפשרות ללמד ביום רביעי, לא עבדה התובעת אצל הנתבעת בשנה"ל תשס"ט.

3.         התובעת טוענת שנמסרה לה בסמוך לתחילת שנה"ל תשס"ט מערכת שעות, שנקבעה לה על ידי מי שהיה אחראי על המערכת. מערכת זו לא כללה הוראה ביום רביעי. היא החלה לעבוד ולאחר שלושה ימים נקראה למנהל, שפיטר אותה על אתר, בשל לימודיה האקדמיים שלמעשה היו לצנינים ולסיקים בעיני הנתבעת.

לנוכח כל זאת טענה התובעת כי היא זכאית לפיצוי פיטורים ובנוסף לכך זכאית לתשלום חלף הודעה מוקדמת. לא זו אף זו היא זכאית לשכר עבודה, עבור כל שנת הלימודים תשס"ט בשל כך שפיטוריה היו לאחר התאריך הקבוע לפיטורי מורים - 31 למאי.

4.         הנתבע טען לעומת זאת כי התובעת למעשה ביכרה שלא לעבוד באותם שעות וימים בהם עבדה בשנה הקודמת בית הספר. לא ניתן היה לאפשר לה, מבחינת מערכת השעות והתלמידים שלא לעבוד בימי רביעי. ענין זה נאמר לתובעת שביכרה את לימודי התואר השני, על פני העבודה בבית הספר. לנוכח זאת יש לראות בנסיבות סיום העבודה כהתפטרות, שאינה מזכה בפיצוי פיטורים וכך גם לא בזכויות האחרות הנתבעות.

5.         בפנינו העידו התובעת ומנגד מר רוס, גב' מאה זאהר, מר סמיח אבוליל.

הכרעה

6.         מהראיות עולה כי התובעת היתה מורה טובה והנתבעת היתה מרוצה מעבודתה. התובעת עבדה בהיקף של משרה מלאה בשנת הלימודים תשס"ח. התובעת ביקשה ללמוד לתואר שני באוניברסיטה העברית, בשנת הלימודים תשס"ט, המתחילה בבית  הספר ביום 1.9.08. התובעת מסרה על כוונתה זו למנכ"ל הרשת מר רוס. כבר בחודש מאי  2008. אותה שעה לא היה ידוע לה מה תהיה מערכת הלימודים שתלמד התובעת באוניברסיטה וממילא לא ברור מה יהיה היקף העדרותה מבית הספר. יש לזכור שהתובעת היתה בשנת עבודתה הראשונה שמקובל שהיא שנת ניסיון.  מר רוס איחל לתובעת בהצלחה והיתה מחשבה משותפת שהתובעת תעבוד בשנת הלימודים תשס"ט, בהיקף מוקטן ככל שאפשר יהיה לשלבה במערכת, אם כי לא ברור היה כיצד ניתן לשלב את הלימודים באוניברסיטה עם העבודה בבית הספר.

7.         התובעת הודיעה רק במחצית השניה של חופשת הקיץ על כי לא תוכל לעבוד בימי רביעי, לנוכח מערכת הלימודים אותה היא ביקשה לקחת באוניברסיטה. כיוון שמערכת השעות באוניברסיטה נודעה אף לתובעת, רק במהלך הקיץ, ברור כי לא ניתן היה לסיים את עבודתה, כבר בחודש מאי כפי שטענה, על רקע דרישתה שלא לעבוד בימי רביעי . דרישתה זו שלא לעבוד בימי רביעי ולעבוד בהיקף מופחת, מהווה למעשה שינוי של תנאי העבודה. שינוי כזה יכול להעשות בהסכמה. צד ליחסי עבודה אינו יכול באופן חד צדדי לשנות את תנאי העבודה. כאמור בשנת תשס"ח עבדה התובעת בהיקף מלא. הואיל ובית הספר היה מרוצה מעבודתה היתה נכונות עקרונית לנסות להעסיקה בהיקף מופחת בשנת הלימודים תשס"ט. ההיקף לא נקבע הואיל ובחודש מאי כשהודיעה על הכוונה ללמוד במקביל באוניברסיטה לא היה ידוע לה באיזה ימים תלמד ומה תהיה מערכת השעות באוניברסיטה. יחד עם זאת כמו שתוארה מערכת היחסים, אנו קובעים כי היתה הסכמה לנסות לשנות את היקף העבודה ולהעסיק התובעת בהיקף חלקי בלבד. דא עקא שהתובעת הודיעה, באופן אולטימטיבי כי לא תוכל לעבוד בימי רביעי. מי שהיה אחראי על קביעת ועיצוב המערכת מר סמיח אבוליל  ניסה להתאים את המערכת לדרישתה זו של התובעת. הנסיונות לא צלחו. במסגרת הנסיונות הוצע לתובעת  טיוטת מערכת אפשרית , זו שצורפה לתצהירה. טיוטה זו בסופו של דבר להערכתו ולהבנתו של מר אבו ליל לא ניתן היה לממשה וליישמה בשל ההשפעות על מורים אחרים ובשל כך שהתובעת לימדה עברית וערבית מקצועות הנלמדים בקבוצות בימים שני ורביעי ושלישי וחמישי.

8.         לנוכח חוסר היכולת לבנות מערכת שעות מתאימה הודע לתובעת, ביום 3.9.08, על כי לא ניתן לשבצה כפי שביקשה . השאלה הינה כיצד לפרש הודעה זו. לדידנו יש לראות בהודעה זו כהודעת פיטורים המזכה את התובעת בפיצוי פיטורים ובהודעה מוקדמת. הנתבעת כאמור הסכימה להעסיק את התובעת בהיקף חלקי, אך בסופו של דבר ההעסקה בהיקף זה לא צלחה, לאור הדרישה האולטימטיבית שהציגה התובעת (ולפיה היא אינה יכולה לעבוד ביום רביעי). לא ניתן היה אפוא להמשיך את העסקתה ולפיכך התקשרה הנתבעת עם מורה אחר.

9.         התובעת תהא זכאית אפוא לתשלום פיצוי פיטורים, כמו גם הודעה מוקדמת. אלה צריכים להגזר משכרה בשנת תשס"ח.  התובעת עבדה 12 חודשים. עובר לסיום עבודתה עמד שכרה על  סך 3482 ש"ח ולפיכך תהא זכאית לפיצוי פיטורים בסך  3482 ש"ח וכך גם להודעה מוקדמת אף היא בסכום זה של 3482 ש"ח.

10.        השאלה עתה הינה האם זכאית התובעת לתשלום פיצוי שווה ערך, לשכר עבודה של כל אותה שנה - תשס"ט. התובעת נסמכת בענין זה על הוראות תקשי"ר עובדי הוראה כמו גם על ההלכה הפסוקה העוסקת במורים, במוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי.

בענין האחרון דעתנו כדעת  הנתבעת. יש לזכור כי למעשה סיום העבודה היה בעטיה של רצון התובעת ללמוד באוניברסיטה. נכון אומנם כי היה רצון וכוונה של בית הספר למצוא פתרון שיאפשר להעסיק את התובעת באופן חלקי אף בשנת תשס"ט. הנתבעת פעלה למציאת פתרון כזה בין היתר בטיוטת ההצעה של מערכת השעות שצורפה לתצהירה של התובעת.  יש לזכור כי התובעת עצמה מסרה אודות המערכת באוניברסיטה ונבצרותה ללמד ביום רביעי רק לקראת המחצית השניה של חופשת הקיץ. רק אז ניתן היה לנסות ולהכין מערכת שתתאים לשינוי זה אותו ביקשה התובעת לכפות על בית הספר. לא הובטח לתובעת כי ניתן יהיה לשבצה במתכון אותו ביקשה ובהיקף אותו ביקשה. כל מה שנאמר לתובעת על ידי מר רוס בחודש מאי היה הבעת רצון להעסיקה בכפוף ליכולות ביה"ס. נעשו נסיונות לשבצה אך כאמור אלה לא צלחו. אותה שעה יכולה היתה התובעת לחזור בה מהבקשה וללמד בשנת תשס"ט באותו היקף מתכון כפי שלימדה בתשס"ח. התובעת ביכרה ללמוד באוניברסיטה. בנסיבות אלה לא נוכל לומר כי היתה הבטחה לתובעת להעסיקה בשנת הלימודים תשס"ט, בלי קשר לשאלת היכולת להתאים את המערכת לדרישותיה. בכך שונה עניינה ממורים עליהם חל התקשי"ר וההלכה האמורה עת יש להם הבטחה וציפייה להמשיך לעבוד באותו מתכון ולפתע לאחר חודש מאי מודיעים להם שאין להם עבודה. התובעת ידעה שעבודתה בשנה"ל תשס"ט אינה ודאית ובוודאי תהיה שונה מתשס"ח, בשל הלימודים באוניברסיטה. היקף השינוי והיכולת להעסיקה באופן שונה צריכים היו להיבחן. בסופו של דבר נמצא כי לאור היקף השינוי לא ניתן להתאים את מערכת השעות הכוללת ולכן הסתיימה עבודתה כאמור. אין לומר כי היה כאן פגיעה בהסתמכות שלה כיוון שהיא העמידה דרישות אולטימטיביות שלא ניתן היה לעמוד בהן והיה ברור לה, כי לא בהכרח ניתן יהיה להעסיקה בשנה"ל תשס"ט, לאור המסגרת האחרת(הלימודים באוני') ,שלה היתה מחויבת.

11.        יתר על כן, התובעת העידה כי במהלך שנת הלימודים תשס"ח עבדה בהיקף חלקי בבית ספר אחר. לא ברור מה היה ההיקף. האם יכולה היתה לעבוד בהיקף גדול יותר. האם ההיקף שעבדה היה נגזרת של לימודיה באוניברסיטה וצרכיה האישיים? או שמא נגזר מהעובדה שסיום העבודה בבית הספר היה ביום 3.9.08 ולא היתה לה אפשרות למצוא עבודה בהיקף אחר? לנוכח זאת אנו סבורים כי לא נכון להחיל בעניינה של התובעת את הוראות תקשי"ר עובדי הוראה בענין תשלום שכר שנת עבודה למורה שפוטר לאחר 31 למאי. לא זו אף זו, לא הוכח במקרה דנן כי אומץ הנוהג האמור אצל הנתבעת. נוהג מעין זה יש להוכיח באופן פוזיטיבי. לחילופין יש להראות מקור נורמטיבי המחייב את הנתבעת לפעול בהתאם לנוהג. מקור כזה לא הוכח. לאור זאת יש לדחות את הטענה אף מהטעם האחרון בלבד.

סוף דבר

11.        הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין:

            א.         פיצוי פיטורים בסך 3482 ש"ח.

            ב.         תשלום חלף הודעה מוקדמת בסך 3482 ש"ח.

            ג.          הוצאות משפט בסך 2000 ש"ח.